המתנה שנקראת החופש לבחור

יש לי תחושה שכל אדם באופן אינטואיטיבי היה בוחר באופציה של חופש בחירה ויכולת לבחור. יש בנו כך נראה לי, איזה מבנה פנימי שמבקש את היכולת הזו. והאמת, לא בכדי.
את ההסבר הראשון שלי לסיבה כמה חשובה יכולת הבחירה, ואולי אפילו למה היא הכרחית, קיבלתי בסביבות גיל 27 כשקראתי את הספר "שיחות עם אלוהים" של ניל דונלד וולש.

זהו ספר רוחני שהגיע לידי כשהתחלתי לשאול שאלות כמו למה אנחנו כאן בעצם, ומה המהות והתכלית של הקיום האנושי? ועוד כהנה וכהנה שאלות רוחניות ופילוסופיות. המסר העיקרי בספר, שממש שינה לי את תפיסת העולם, היה שאנחנו נשמות שהתגשמו בגוף הפיזי כדי ללמוד את עצמן וכדי להגשים את הפוטנציאל שלהן.
ההבנה שאני לא הגוף שלי או הישות שנקראת "יעל" אלא שאני נשמה שהתגלמה בגוף כדי ללמוד ולהתפתח, הייתה מרגשת ומסעירה מבחינתי. הייתה לי תחושה פנימית שזו הבנה שתשנה את חווית החיים שלי. היא נתנה לי מעין נקודת מבט רחבה וגבוהה יותר על התכלית של החיים.

ויש עוד משהו שהבנתי – בעוד שבמציאות אין באמת פער ויש רק את מה שיש, התודעה שלנו עובדת בדרך אחרת. התודעה שלנו "חייבת לחשוב" שיש מציאות ובה כל מיני אפשרויות.

הנה האירוניה של החיים בתמצית. המציאות הפיזית היא אחת, אך התודעה שלנו מייצרת נקודות מבט שונות על אותה המציאות, כדי שתהיה לנו את יכולת הבחירה. כן, אותה יכולת בחירה שמאפשרת את ההתפתחות האישית, הרוחנית והרגשית שלנו כבני אדם.

יכולת הבחירה היא בעצם מפתח להתפתחות, אחרת באמת היינו נסחפים לנו באיזה קיום חלומי (מלשון חלום). זה כמו ההבדל בין לרבוץ על הספה ולתת לימים לחלוף, לעומת לקום וללכת לחדר כושר כדי לאמן ולחזק את השרירים שלנו. זה דורש מאמץ, אבל זה גם מה שמחזק אותנו ומאפשר לנו להכיר ולממש את הפוטנציאל שלנו.

יש דברים שמרגע שנולדנו הם חלק מאיתנו. מתי ואיפה נולדנו, באיזה מין וצבע עור, מי הם הורינו ומי היא משפחתנו, או מה המרחב החברתי והתרבותי אליו נולדנו. נכון שאפשר לשנות דברים כמו מקום מגורים, עבודה, דת או אפילו מין, אך אני מתייחסת למציאות בה נולדנו, ל"קלפים שחולקו לנו" אם תרצו.

אז מה בעצם אנחנו יכולים לבחור בחיים האלה?
יש לנו חופש להתפתח כנשמה לא משנה מה נסיבות חיינו. התפתחות בעיני קשורה בלמידה של אחריות. כמו בתהליך ההתבגרות. והחוכמה כדברי תרגול 12 הצעדים היא לדעת על מה אני יכולה – ולכן מן הראוי – שאקח אחריות, על מה איני יכולה להיות אחראית, ואת החוכמה לדעת להבדיל ביניהם.

אשמח לשתף בכמה דברים שלמדתי במהלך השנים שכדאי שאהיה אחראית להם, ושבהם יש לי חופש לבחור:

1. אני תמיד יכולה ללמוד דברים שיפתחו אותי. אז כדאי להישאר עם ראש פתוח, סקרנות וכמיהה ללמוד. ולהיות פתוחה לתחושה אינטואיטיבית אם מה שאני לומדת כרגע נכון לי ומפתח אותי, ומה לא.
   
   
2. להכיר את חוקי הבריאה. אלה הם חוקים אוניברסליים שתקפים תמיד לכל אדם ובכל עת, וחשוב לדאוג ללמוד ולהבין אותם. למשל, חוק הסיבה והתוצאה (חוק הקארמה) שאומר בפשטות – מה שעשיתי, חשבתי ואמרתי יחזור אליי באופן דומה ולכן כדאי שאקפיד לבחור בכיוון נכון, מיטיב ובעל ערך מוסרי חיובי. לעבוד דרך העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך" זו דרך שתמיד עובדת לטובת כל הצדדים.
   
   
3. הבנה שכל מה שקורה לי הוא הזדמנות להתפתחות. גם התנסויות מאתגרות. אם אני מכוונת את התודעה שלי לכך שהכול הוא הזדמנות להתפתחות וצמיחה, כמו שהנשמה שלי רוצה, הרי שאוכל לקבל בברכה מה שמגיע או לפחות להיות פתוחה ללמוד מהחוויה ולא להתנגד לה.
   
   
4. ויחד עם מה שנאמר בסעיף 3 אני זוכרת משפט מבריק שאמרה המורה שלי לאימון בעת הלימודים שלי בבית ספר למאמנים. מה שהיא אמרה היה "אתם לא חייבים לעבור את כל השיעורים בגלגול אחד". יש שיעורי חיים עם אנשים מסוימים, עבודות מסוימות, אפילו קהילות מסוימות שאפשר לשחרר. אני לא חייבת להישאר במערכות יחסים קשות ומאמללות, לא חייבת "לפצח" אותן או "לנצח" שם. לפעמים אפשר ורצוי לשחרר ולהמשיך הלאה.
   
   
5. למדתי שאחד המקומות שמאפשרים לי חופש זה דווקא לשים גבול. אני יכולה לבחור את המסגרות בהן אני חיה, עובדת, לומדת. אני יכולה לבחור לעזוב אם השיעור והלימוד הסתיים. אני יכולה להישאר במערכות יחסים, אך להציב שם גבולות ששומרים עליי. כל אלה מקיימים חופש בחירה ומאפשרים לי חופש לבחור.
   
   
6. הבנה שכל מה שקורה לי הוא פרשנות של התודעה שלי את המציאות. וכאן אני יכולה לבחור לשנות את נקודת המבט שלי על המציאות, דרך עבודה פנימית, למידה וחיזוק עצמי. דוגמה שקרתה בחיי לפני יותר מעשור – עבדתי במקום עבודה כמה שנים ובאיזה שלב פוטרתי ממנו. הייתי פגועה וגם מפוחדת איך אתפרנס, ואז מתוך העבודה הפנימית הבנתי שפיתחתי יחסי תלות במקום העבודה הזה עבור הפרנסה שלי. ומכאן שפיטוריי היו לטובתי כדי שאוכל לפתח עצמאות ואמצא את הכוחות שלי לייצר לי פרנסה כמאמנת עצמאית.

כן, חופש הבחירה הוא מתנה יקרת ערך שקיבלנו כבני אדם.

ואמר רבי נחמן מברסלב:

"כל דבר בעולם –
מה שקיים ומה שקורה –
הינו מבחן, שנועד להעניק לך
את חופש הבחירה.
בחר בתבונה."